Search
  • עו״ד עידו ברגיל

פרויקטי ליגלטק וליגל אופריישנס - המרחק הקצר(צר) בין כישלון להצלחה - פתיח

הבלוג הראשון בסדרה – פרויקט ליגל אופריישנס/ליגלטק – ניהול כפרויקט טכנולוגי

אזהרה – סדרת פוסטים על כשלונות ודברים שאסור לעשות בפרויקטים של ליגל אופריישנס ובפרט, בחירה והטמעה של מערכות לניהול חוזים / מסמכים. במלים אחרות – סוף מעשה במחשבה תחילה! בשבועות האחרונים אני נתקל במגמה "מדאיגה" שאתמול הגיעה לשיאה. בשעות הערב המאוחרות קיבלתי ווטסאפ מיועצת משפטית בכירה ומצליחה (שמנהלת מחלקה ביוניקורן), לפיה הם נזקקים לשירותיי, לאחר שהטמיעו מערכת לניהול חוזים ובדיעבד, הסתבר שהמערכת אינה תואמת את צרכי הארגון, השירות והתמיכה אינם מספקים (שכן הם ניתנים בזמן ארהב), יש תרעומת קשה מצד הצרכנים הפנימיים על הממשק ועל תהליכי העבודה שנבנו במערכת ולא פחות חשוב – הושקעו בפרויקט כספים רבים ואינספור שעות אדם שירדו לטמיון. מה שהיה לא פחות "מעניין" זה ההודעה שקיבלתי מעורכת הדין הצעירה שהיתה "אחראית" על הפרויקט והיא כנראה תיאלץ לסיים את עבודתה בזמן הקרוב לאור כישלון הפרויקט על לא עוול בכפה! (מה החלטנו לעשות וכיצד "פתרנו" את הנושא - ראו בתגובות). ליגלטק הפך מזמן ל"באז וורד" בארץ ובפרט, ניהול החוזים והצורך במערכת לשם כך מתפשטים כמו אש בשדה קוצים. לכאורה, הדבר מבורך, אולם – הלכה למעשה – המצב שונה לחלוטין. אסביר – מסיבה שאינה ברורה (ואינה קיימת במקומות אחרים בעולם!), ישנה נטייה להתייחס לפרויקטים כאלו כמשהו שניתן לעשות "על הדרך", ללא מחשבה תחילה והגדרת יעדים/החזרי השקעה, מבלי שיש אדם כלשהו בארגון שיש לו ידע בנושא ולכל הפחות, בניהול פרויקטים, ותוך "הנחתת" הפרויקט על עורך/כת דין צעיר/ה שאמורים לבצע את הפרויקט תוך כדי ביצוע עבודתם הרגילה. יועצים משפטיים יקרים, האם הייתם מעלים על דעתכם לבחון סוגייה משפטית או סוגיית פרטיות מורכבת ללא בחינה מדוקדקת של הנושא והיוועצות במומחים? האם הייתם מטילים משימה כזו על צעיר עורכי הדין בצוות שלכם ללא הכשרה בנושא? האם לא הייתם הופכים כל אבן לפני שאתם נותנים את חוות דעתכם בנושא? האם הייתם מקבלים החלטות כאלו "על הדרך"? כמובן שמדובר בשאלות רטוריות שהתשובה להן היא שלילית! אם כך הדבר, מדוע כשזה נוגע לפרויקטים של בחירת מערכות טכנולוגיות, הטמעה שלהן, בניית תהליכים וכיו"ב אתם חושבים שניתן לפעול ללא ידע מוקדם, הכוונה, ללא מתודה סדורה ועם כל קיצורי הדרך האפשריים? נשגב מבינתי. בסדרת הפוסטים הקרובה, אני אשתף (מבלי לחשוף שמות / עם טשטוש הפרטים) בכישלונות שונים שאני נתקל בהם ואנסה לתת טיפים לדברים שמומלץ שלא לעשות בפרויקטים כאלו. לכאורה, זה מנוגד לאינטרס שלי, כיוון שאני "מרוויח" מהכישלונות הללו, אולם המטרה שלי היא להרים את תחום הליגל אופריישנס בארץ ובעולם ולצורך כך, חשוב שהדברים ייעשו בצורה מסודרת, נכונה ומובנית. ועכשיו שני טיפים ולקחים שניתן ללמוד מהמקרה האמור-

  • ראשית, לצורך בחירת מערכת/טכנולוגיה יש לבצע מיפוי צרכים מדוקדק, לרבות עם הצרכנים השונים, על מנת שלא תמצאו עצמכם ב"פיצוץ" לאחר ההטמעה; מיפוי צרכים הנו תהליך מובנה ומסודר ואין בו קיצורי דרך; חשוב גם לקחת בחשבון שהמחלקה המשפטית אינה "מבצר" ואין מערכת שיכולה לשרת רק אותה, בהיותה נותנת שירותים.

  • שנית, בחירת ליגלטק היא פרויקט טכנולוגי לכל דבר ועניין! בהעדר כלים של ניהול פרויקטים ובייחוד, הבנה ספציפית בקונפיגרוציה, קסטומיזציה ועלייה לאוויר של מערכות כאלו (לרבות QA ועלייה רכה/מלאה), אל תיכנסו לפרויקט, שכן הוא נועד לכישלון (לא רק כישלון טכנולוגי, אלא כישלון ברמה של החזרי השקעה, הצגת יעדים ברורים להנהלה והצדקה של השקעות נוספות במחלקה ובאנשיה).

0 comments